מעשייה בכבוד תלמידי חכמים מאת הרב יוסף משאש

הרב אלעד פורטל

סופר, חוקר יהדות ספרד, ר"מ ומנהל תיכון אמי"ת אשדוד

מַעֲשִׂיָּה בִּכְבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים

מֵאֵת: הָרַב יוֹסֵף מָשָׁאשׁ זצ"ל

עֲרִיכָה: אֶלְעָד פּוֹרְטָל

שְׁעָרִים

אִיָּיר תשפ"ה

מַעֲשִׂיָּה מֻפְלָאָה שֶׁסִּפֵּר מוֹרֵנוּ הָרַב יוֹסֵף מָשָׁאשׁ זצ"ל בִּדְרָשָׁתוֹ לְצִבּוּר שׁוֹמְעָיו וְתַלְמִידָיו, בִּדְבַר מַעֲלַת אִישׁ יְהוּדִי אֶחָד עָנִי וְתָמִים, שֶׁכִּבֵּד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְגָרַם לָהֶם הֲנָאָה בְּמָמוֹנוֹ:

מַעֲשֶׂה הָיָה לִפְנֵי 300 שָׁנָה, בְּעִיר אַלְגִ'יר בִּימֵי הָרַב הַגָּדוֹל כְּבוֹד מוֹרֵנוּ הָרַב יְהוּדָה עַיַאשׁ זצ"ל בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ דָּרִים בְּחָצֵר אַחַת. אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָשׁ.

שֵׁם הֶעָשִׁיר יַעֲקֹב, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי רְאוּבֵן מִשְׁעָלִי.

הֶעָשִׁיר הַנִּזְכָּר הָיָה גַּם כֵּן חָכָם וְגִבּוֹר, וְאוּלָם לֹא הָיָה מְהַנֶּה שׁוּם אָדָם מִשְּׁלוֹשׁ הַמַּתָּנוֹת הַטּוֹבוֹת הַלָּלוּ שֶׁנָּתַן לוֹ ה', רַק הוּא לְבַדּוֹ הָיָה נֶהֱנֶה מֵהֶם. בִּגְבוּרָתוֹ הָיָה מֵטִיל אֵימָה עַל כָּל מְשָׁרְתָיו וּשְׁכֵנָיו וְכָל הַקָּרֵב אֵלָיו, וּמָה גַּם עַל רְאוּבֵן מִשְׁעָלִי שְׁכֵנוֹ הֶעָנִי, שֶׁלֹּא הָיָה מַחְשִׁיבוֹ לִכְלוּם, וְתָמִיד הָיָה מַכְאִיב לִבּוֹ וְלֵב אִשְׁתּוֹ בִּדְבָרִים קָשִׁים וַעֲקִיצוֹת חַדּוֹת.

וּבְחָכְמָתוֹ הָיָה לוֹמֵד רַק לְעַצְמוֹ, וְלֹא הָיְתָה לוֹ שׁוּם תַּעֲרֹבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת כְּלָל. וּבְעָשְׁרוֹ הָיָה נֶהֱנֶה רַק הוּא לְבַדּוֹ. אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כָּל מִין מַאֲכָל וְכָל מִין מַשְׁקֶה, וּמִתְלַבֵּשׁ וּמִתְהַדֵּר כַּמֶּלֶךְ, אֲבָל לַאֲחֵרִים לֹא הָיָה מְהַנֶּה כְּלָל.

וְהָרָשׁ, שְׁכֵנוֹ רְאוּבֵן, הָיָה הֶפְכּוֹ מִן הַקָּצֶה, עָנִי עַם הָאָרֶץ רָפֶה אוֹנִים, וְהָיְתָה פַּרְנָסָתוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם רוֹכֵב עַל חֲמוֹרוֹ עִם קֻפַּת הָרוֹכְלִים מְלֵאָה דְּבָרִים קְטַנִּים, מְחָטִים, צִנּוֹרוֹת, כַּדּוּרֵי חוּטִים, בְּשָׂמִים, תַּבְלִינִים וְכַדּוֹמֶה. וְהָיָה מְחַזֵּר בְּאָהֳלֵי הָעַרְבִיִּים הַסְּמוּכִים לָעִיר, וּבָעֶרֶב חוֹזֵר לְבֵיתוֹ.

כֵּן הָיְתָה דַּרְכּוֹ יוֹם יוֹם, וַאֲפִלּוּ בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וְהָיָה יְהוּדִי כָּשֵׁר, וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הָרַב הַגָּדוֹל מוֹרֵנוּ הָרַב יְהוּדָה עַיַאשׁ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.

וְהִנֵּה יוֹם שַׁבָּת אֶחָד, בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, הוֹדִיעַ הָרַב עַיַאשׁ זיע"א שֶׁבְּאוֹתוֹ שַׁבָּת יַתְחִיל לִקְבֹּעַ עַצְמוֹ לִדְרֹשׁ מְעַט דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּכָל יוֹם שַׁבָּת אַחַר מִנְחָה. וְכֵן הָיָה, בָּאוּ כָּל הַקָּהָל שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת עִם אֵיזֶה יְחִידִים מִבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת אֲחֵרִים, וְעִמָּהֶם גַּם הָאִישׁ הֶעָנִי רְאוּבֵן מִשְׁעָלִי, לִשְׁמֹעַ דְּרָשַׁת הָרַב. וְיִפְתַּח הָרַב דְּרָשָׁתוֹ עַל-יְדֵי הַחְזָקַת יַד לוֹמְדֵי תּוֹרָה, וְהַנּוֹשֵׂא הָיָה "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר", וְהַמַּאֲמָר הָיָה מִמַּסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת:

"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"

וְכִי אֶפְשָׁר לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה? וְהָכְתִיב: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה!".

אֶלָּא, כָּל הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, וְהָעוֹשֶׂה מִסְחָר לְתַלְמִיד חָכָם, וְהַמַּהֲנֶה תַּלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ דָּבֵק בַּשְּׁכִינָה…

כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְדָבְקָה בוֹ", וְכִי אֶפְשָׁר לִדַבֵּק בַּשְּׁכִינָה?

אֶלָּא כְּפִי שֶׁלָּמַדְנוּ כָּל הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, וְהָעוֹשֶׂה מִסְחָר לְתַלְמִיד חָכָם, וְהַמַּהֲנֶה תַּלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ דָּבֵק בַּשְּׁכִינָה…

וְהִמְשִׁיךְ הָרַב עַיַאשׁ זיע"א אֶת דְּרוֹשׁוֹ בְּעִנְיָן זֶה. וְכַאֲשֶׁר נִגְמְרָה הַדְּרָשָׁה וְכָל אֶחָד הָלַךְ לְבֵיתוֹ.

וַתִּשְׁאַל אֵשֶׁת רְאוּבֵן אֶת בַּעְלָהּ: מַה דָּרַשׁ הָרַב הַיּוֹם? וַיֵּאָנְח רְאוּבֵן אֲנָחָה גְּדוֹלָה, וְיֹאמַר לָהּ בִּתִּי: "מַה אֲסַפֵּר לָךְ, כָּל מַה שֶׁדָּרַשׁ הָרַב הַיּוֹם, אֵין לָנוּ בַּמֶּה לְקַיֵּם…

לֹא יֵשׁ לָנוּ בַּת לְהַשִּׂיא אוֹתָהּ לְתַלְמִיד חָכָם?!

לֹא יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת מִסְחָר לְתַלְמִיד חָכָם?!

לֹא יֵשׁ לָנוּ כֶּסֶף לֵהָנוֹת תַּלְמִיד חָכָם?!

וְאִם כֵּן יָצָאנוּ מִכְּלַל הַכָּתוּב, "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".

וְתֹאמַר לוֹ אִשְׁתּוֹ: "אַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים… כִּי הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם לֹא הִטְעִימָנוּ מֵהֶם הַיּוֹם, אֲנַחְנוּ מְצַפִּים שֶׁיַּטְעִימֶנּוּ מֵהֶם לְמָחָר".

וְיֵאָמֶן לִדְבָרֶיהָ, וְיֹאמַר: נִחַמְתַּנִי בִּתִּי נִחַמְתַּנִי.

לְשַׁבָּת אַחֶרֶת מָצָא הָרַב דּוֹרֵשׁ וּמְסַפֵּר:

נֶאֱמַר בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת:

וְהִמְשִׁיךְ הָרַב עַיַאשׁ דְּרָשָׁה בְּעִנְיָן זֶה. וְכַאֲשֶׁר גָּמַר, הָלַךְ הֶעָנִי רְאוּבֵן מִשְׁעָלִי לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ "וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה"?

אָמַר לָהּ: מַה שֶׁדָּרַשׁ הָרַב הַיּוֹם נוּכַל לְקַיֵּם! וִיחַשֵּׁב לָנוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ בִּכּוּרִים!! כִּי אַף דָּבָר מוּעָט, הַמְּבִיאוֹ לְתַלְמִיד-חָכָם נֶחְשָׁב כְּבִכּוּרִים. וְכֵן בֶּאֱלִישָׁע, שֶׁאַף לֶחֶם שְׂעוֹרִים עִם מְעַט שִׁבּוֹלִים שֶׁהֵבִיא לוֹ אִישׁ אֶחָד, נֶחְשְׁבוּ כְּבִכּוּרִים. וּבְכֵן, לְמָחָר אֲנִי אֵלֵךְ לַגַּנָּנִים חֲבֵרַי, וְאֶקְנֶה מֵהֶם סַל פֵּרוֹת, וְאָבִיא אוֹתוֹ לִישִׁיבַת הָרַב, לְפָנָיו וְלִפְנֵי תַּלְמִידָיו, וְכָל אֶחָד יְבָרֵךְ עַל הַסַּל שְׁתֵּי בְּרָכוֹת, רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה, וּנְקַיֵּם מִצְוַת בִּכּוּרִים.

וְכֵן עָשָׂה לְמָחָר, הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְקָנָה סַל חָדָשׁ, וְהָלַךְ אֵצֶל הַגַּנָּנִים וְקָנָה מֵהֶם פֵּרוֹת חֲדָשִׁים, וְהֵבִיא הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי שַׁבָּת, וּבָא וְעָמַד לִפְנֵי הַיְּשִׁיבָה שֶׁל הָרַב. וּבְחָצוֹת הַיּוֹם אַחַר גְּמַר לִמּוּדָם, נִכְנַס וּבָא עַד לִפְנֵי הָרַב, וְאָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הָרַב, אַל תִּבְזֶה מִנְחַת עָנִי וְאַל תִּמְנָעֵנִי לְהַקְרִיב בִּכּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרַשׁ אֶתְמוֹל…

וְיַעֲמוֹד הָרַב עַל רַגְלָיו וַיִּקַּח מִיָּדוֹ אֶת הַסַּל, וְיִשָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם, וְיֹאמַר:

"אַתָּה ה', קַבֵּל נָא בְּרָצוֹן מִנְחַת בִּכּוּרִים שֶׁל הָאִישׁ הֶעָנִי הַזֶּה, וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרִיב בִּכּוּרִים לְפָנֶיךָ בְּבֵית בְּחִירָתְךָ! וְזַכֵּהוּ לַשָּׁנָה הַבָּאָה לְהָבִיא מִגָּנוּ וּמִכַּרְמוֹ".

וְיִקַּח הָרַב אֶת הַפֵּרוֹת, וִיבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, וַיִּתֵּן לַתַּלְמִידִים וִיבָרְכוּ גַּם הֵם, וְגַם אוֹתוֹ הָאִישׁ הֶעָנִי בֵּרַךְ וּבֵרְכוּ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. וִיבָרֵךְ הָאִישׁ וַיֵּלְכוּ לָהֶם לְשָׁלוֹם. וְיָבוֹא הָאִישׁ לְבֵיתוֹ מָלֵא שִׂמְחָה וְגִלָּה, וַיְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ וְתִשְׂמַח גַּם הִיא.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה שֶׁאַחֲרָיו, וְהָיָה יַעֲקֹב הֶעָשִׁיר, רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד עַל פֶּתַח גַּן גָּדוֹל מָלֵא אִילָנוֹת טוֹבוֹת מִכָּל מִין פְּרִי וְהֵם אֲרֻכִּים וּרְחָבִים וְרַעֲנַנִּים, וּבֵין הָאִילָנוֹת גְּדֵלִים פְּרָחִים וְרָדִים וְכָל מִינֵי שׁוֹשַׁנִּים וְכָל מִינֵי צִבְעוֹנִים, וְרֵיחָם נוֹדֵף לְמֵרָחוֹק. וִיבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס, וְיָבוֹא הַשּׁוֹמֵר וְיִדְחֲפֵהוּ וִיגָרְשֵׁהוּ.

וַיִּשְׁאַל אֶת הַשּׁוֹמֵר: שֶׁל מִי הַגַּן הַיָּקָר הַזֶּה, וְיֹאמַר: שֶׁל רְאוּבֵן מִשְׁעָלִי שְׁכֵנְךָ.

וְיוֹסֵף עוֹד הַשּׁוֹמֵר וַיֹּאמֶר לוֹ: שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה אוֹתוֹ אֵיךְ הוּא לָבוּשׁ בְּהוֹד וְהָדָר וּמְטַיֵּל בַּגֹּרֶן וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת שְׁכֵנוֹ הֶעָנִי מִתְהַלֵּךְ בְּגַן הַיּוֹם וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. וְיַחְרֹק הֶעָשִׁיר אֶת שִׁנָּיו, וְיָקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וִיאַנַּח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם (בְּאַכְזָבָה) עַל רְאוּתוֹ אֶת שְׁכֵנוֹ אַף בַּחֲלוֹמוֹ מַצְלִיחַ…

וַיֵּלֶךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וַיִּמְצָא אֶת הַשַּׁמָּשׁ מְסַפֵּר לְאִישׁ אֶחָד עַל סַל הַבִּכּוּרִים אֲשֶׁר הֵבִיא אוֹתוֹ עָנִי לִישִׁיבַת הָרַב הַיּוֹם, וְשָׁם נִמְצָא וְשָׁם הָיָה גַּם הוּא בְּעַצְמוֹ, וְשָׁמַע הַבְּרָכוֹת וּבִרְכַּת הָרַב עַיַאשׁ וּתְפִלָּתוֹ עַל אוֹתוֹ עָנִי… וַיִּשְׁמַע אוֹתוֹ עָשִׁיר, וְיֹאמַר "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר! וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי בְּסַל גָּדוֹל, וּבַלַּיְלָה אֶרְאֶה בַּחֲלוֹמִי כִּי הַגַּן יִהְיֶה שֶׁלִּי, וְאוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הֶעָנִי עִם הַשּׁוֹמֵר הָאָרוּר אֲשֶׁר דְּחָפְנִי".

וְאָז הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְאָכַל פַּת שַׁחֲרִית וְהָלַךְ לַשּׁוּק וְקָנָה סַל גָּדוֹל וּמִלֵּא אוֹתוֹ פֵּרוֹת מִן הַבָּא בְּיָדוֹ, וְיִתֵּן אוֹתוֹ לִמְשָׁרְתוֹ, וְיָבוֹא אַחֲרָיו עַד יְשִׁיבַת הָרַב, וְיִמְצָא אוֹתָם קוֹרְאִים בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין: "עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ".

וְיִתֵּן עֲלֵיהֶם בְּקוֹלוֹ וְיַשְׁתִּיקֵם, וְיֹאמַר אֶל הָרַב: "קַח אֶת הַסַּל הַזֶּה, וּבָרֵךְ עַל פֵּרוֹתָיו אַתָּה וְתַלְמִידֶיךָ!" וְיִשְׁאָלֵהוּ הָרַב: "וּמַה יוֹם מִיּוֹמַיִם, שֶׁעָלָה בְּרַעְיוֹנָךְ לֵהָנוֹת תַּלְמִיד חָכָם הֲנָאָה מוּעֶטֶת כָּזֹאת מִנְּכָסֶיךָ?"

וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹ… וְעָנָהוּ הָרַב: עָלֶיךָ אָמַר הַפָּסוּק: "מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל". אַיֵּה חָכְמָתְךָ וּפִקְּחוּתְךָ? הַכֹּל כָּךְ שִׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה? וּבְכֵן, טֹל לְךָ מַה שֶּׁהֵבֵאתָ וָלֵךְ.

"וִיהִי מָה תְּקַבֵּל" צָעַק יַעֲקֹב.

וַיֹּאמֶר לוֹ הָרַב: כָּךְ שָׁנִינוּ הַיּוֹם בְּלִמּוּדֵינוּ "עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי אֵין מְקַבְּלִין הֵימֶנּוּ", כִּי אַתָּה עָשִׁיר צָרִיךְ לְהַחְזִיק יְשִׁיבַת תַּלְמִידִים לָזוּן אוֹתָם וּלְפַרְנְסָם, לֹא לְהָבִיא לָהֶם סַל שֶׁל פֵּרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם בָּהֶם צֹרֶךְ… וּבְכֵן צֵא מִן הַמָּקוֹם.

וְיִכְעַס אוֹתוֹ עָשִׁיר וַיְקַלֵּל אֶת הָרַב, וַיָּרֶם עָלָיו אֶת יָדוֹ, וְיָבֹא עִם סַלּוֹ בָּחֳרִי אַף.

וְהָרַב לֹא חָשַׁשׁ וְיַמְשֵׁךְ אֶת לִמּוּדוֹ עִם תַּלְמִידָיו.

וְהִנֵּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם קָרָה לְאוֹתוֹ עָנִי דָּבָר אֶחָד. בְּבוֹאוֹ בָּעֶרֶב סָמוּךְ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת עִם חֲמוֹרוֹ, בְּעוֹד לוֹ כִּבְרַת אֶרֶץ לִכָּנֵס לָעִיר, מָצָא עַל דַּרְכּוֹ חֲתֻנָּה שֶׁל עַרְבִיִּים בְּקוֹל הֲמוֹן שְׁאוֹן סוֹאֵן, וִיעַקֵּם אֶת הַדֶּרֶךְ הַכְּרָמִים, מָקוֹם פָּנוּי מֵאָדָם, וְיַעֲבֹר לִפְנֵי אֲגַם מַיִם, וְיִשְׁמַע קוֹל צָוְחָה מִתּוֹךְ הָאֲגַם:

"יְהוּדִי! הוֹשִׁיעֵנִי כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ!!!"

וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיֵּרֶד מֵעַל חֲמוֹרוֹ וַיָּסַר אֶת בְּגָדָיו, וַיַּשְאֵר רַק הַכֻּתֹּנֶת. וְיֵרֵד לְתוֹךְ הָאֲגַם עִם מַקְלוֹ, לִרְאוֹת הַנְּתִיב שֶׁאֵינוֹ עָמֹק, וָהּ' אִנָּה לְיָדוֹ נָתִיב יָשָׁר שֶׁהַמַּיִם מַגִּיעִים רַק עַד הַבִּרְכַּיִם, וְיַגִּיעַ עַד הַנַּעַר, וְיַחְגֹּר שְׁאֵרִית כּוֹחוֹ וְיֹאחַז בְּכֶתֶף הַנַּעַר וְיִמְשְׁכֵהוּ וְיִשָּׂאֵהוּ עַל שִׁכְמוֹ, וַיַּעֲלֵהוּ מִן הָאֲגַם וְיַרְכִּיבֵהוּ עַל הַחֲמוֹר, וִיבִיאֵהוּ לְבֵיתוֹ וְיִרְחֲצֵהוּ, וִיכַבֵּס לוֹ בְּגָדָיו וְיִבְּשָׁם עַל תַּנּוּר וְכִירַיִם, וּבֵין כֹּה וָכֹה, הֶאֱכִילוּ אֶת אֲרוּחָתוֹ הַדַּלָּה, לֶחֶם שְׂעוֹרִים עִם זֵיתִים שְׁחֹרִים וּמְעַט קָפֶה… וְיִשְׁאָלֵהוּ בֶּן מִי הוּא, וְיֹאמַר הַנַּעַר: לְמָחָר תֵּדַע בֶּן מִי אֲנִי, כִּי תָּבוֹא עַל שְׂכָרְךָ.

וַיַּעֲנֵהוּ רְאוּבֵן: אֵינִי מְבַקֵּשׁ שׁוּם שָׂכָר עַל כִּי כֵּן צִוָּה הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת הָאָדָם חֶסֶד עִם רֵעֵהוּ!

וְאָז לָבַשׁ הַנַּעַר אֶת בְּגָדָיו חֲצִי יְבֵשִׁים, זוּלַת הַכֻּתֹּנֶת, לֹא הִנִּיחוֹ הַיְּהוּדִי לְלָבְשָׁהּ לַחָה עַל בְּשָׂרוֹ, רַק נָתַן לוֹ הַכֻּתֹּנֶת שֶׁל שַׁבָּת, וַיְשַׁלְּחֵהוּ בְּשָׁלוֹם וַיֵּלֶךְ. וְהַנַּעַר סִמֵּן אֶת חֲצַר הַיְּהוּדִי וְאֶת הַמָּבוֹי.

וְהִנֵּה הַנַּעַר הַזֶּה הָיָה בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּצָא בָּעֶרֶב לְטַיֵּל עִם עֶבֶד אֶחָד בֶּן גִּילוֹ, וְנִכְנְסוּ בֵּין הַכְּרָמִים. וּבִהְיוֹת הַזְּמַן בִּשּׁוּלֵי פֵּרוֹת הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לִתְלֹשׁ פֵּרוֹת מֵהָאִילָנוֹת וְלֶאֱכֹל, וִידַלְּגוּ עַל הָאִילָנוֹת, וּבֶן הַמֶּלֶךְ בַּעֲלוֹתוֹ עַל גֶּדֶר הַגַּן לַעֲלוֹת עַל הָאִילָן, מָעֲדוּ קַרְסֻלָּיו וַיִּפֹּל בְּתוֹךְ הָאֲגַם שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַגָּדֵר. וְהָעֶבֶד בִּרְאוֹתוֹ כֵּן, הָלַךְ בִּמְרוּצָה וַיַּגֵּד בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאַךְ לֹא יָדַע אֶת מְקוֹם הָאֲגַם, כִּי הִרְחִיקוּ בְּלֶכְתָּם וְסִבְּבוּ כַּמָּה גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים…

וּבְכֵן אַף אֲשֶׁר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת עֲבָדָיו לְחַפֵּשׂ אַחַר בְּנוֹ לְהַצִּילוֹ, וְגַם הוּא רָכַב עַל סוּסוֹ וַיֵּצֵא עִמָּהֶם, כִּי בְּנוֹ יַחִידוּ הָיָה, חִפְּשׁוֹ וְלֹא מְצָאוֹ, עַד אֲשֶׁר הַנַּעַר בָּא מֵאֵלָיו אֶל בֵּית אָבִיו, וְאָז שָׁלְחוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת הַמֶּלֶךְ כִּי נִמְצָא בְּנוֹ, כִּי שָׁאוֹן גָּדוֹל קָם בָּעִיר מִפְּנֵי זֶה.

וְאָז בְּהִמָּצְאוֹ, נָחָה מִקְצָת הָאָרֶץ. וַיַּגֵּד הַבֵּן לְאָבִיו אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ, וְלוּלֵי יְהוּדִי אֶחָד אֲשֶׁר שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְהִצִּילוֹ, הָיָה נֶחְנַק בְּתוֹךְ הָאֲגַם. וַיְסַפֵּר לוֹ אֶת הַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ הַיְּהוּדִי, וַיֹּאמֶר לוֹ, כִּי הִנֵּה הִבְטַחְתִּיו כִּי מָחָר אֲשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ. וְיִכְעַס הַמֶּלֶךְ עָלָיו וְגַם אִמּוֹ. וְיֹאמְרוּ לוֹ: עַתָּה, קוּם וְלֵךְ עִם כַּמָּה עֲבָדִים לַמִּשְׁכָּן הַיְּהוּדִי, וְהָבֵא הֵנָּה אֶת הַיְּהוּדִי וְאֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר גְּמָלוּךָ טוֹבָה וְנֵדַע אוֹתָם, וּלְמָחָר יָבוֹאוּ הֵנָּה עַל שְׂכָרָם.

וְיֹאמַר הַנַּעַר: טוֹב הוֹרִי, וְיָקוּם תֵּכֶף וְיִרְחַץ בְּטוֹב וְיַחֲלֹף שִׂמְלוֹתָיו, וְיָבוֹא לַמִּשְׁכָּן הַיְּהוּדִי עִם עֲשָׂרָה עֲבָדִים חֲמוּשִׁים עַד בֵּית הַיְּהוּדִי. וְהַנַּעַר בֶּן הַמֶּלֶךְ נִכְנָס לְבַדּוֹ לֶחָצֵר, וְהִנִּיחַ הָעֲבָדִים עַל הַפֶּתַח. וּבִהְיוֹת הַנַּעַר בְּבֵית שַׁעַר, הוּא נִכְנָס וְהַיְּהוּדִי יַעֲקֹב הֶעָשִׁיר יוֹצֵא, וְיִמְצָא הַנַּעַר הָעַרְבִי נִכְנָס, וְיַחְשֹׁב כִּי גַּנָּב הוּא… וַיַּכֵּהוּ עַל הַלֶּחִי וִיקַלְּלֵהוּ, וַיִּצְעַק הַנַּעַר וַיִּקְרָא לַעֲבָדָיו, וְיִתְפְּסוּ אֶת יַעֲקֹב הֶעָשִׁיר, וְהַנַּעַר נִכְנַס לִפְנִים אֶל בֵּית רְאוּבֵן מִשְׁעָלִי. וַיֹּאמֶר לוֹ: קוּם עִמִּי, אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ, אֶל בֵּית אָבִי.

וְיִפְחַד רְאוּבֵן…

וַיֹּאמֶר לוֹ הַנַּעַר: "אַל תִּירָא! הִנֵּה אֲנִי בֶּן הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לְאָבִי אֶת כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, שְׁלַח עִמִּי עֲשָׂרָה עֲבָדִים לַהֲבִיאֲךָ לְפָנָיו אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ, לָתֵת לָכֶם תּוֹדָה וּלְשַׁלֵּם לָכֶם אֶת שְׂכַרְכֶם".

וְאָז קָמוּ שְׁנֵיהֶם וְהָלְכוּ עִם הַנַּעַר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיְקַבְּלֵם בְּשִׂמְחָה הַמֶּלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ, וַיִּתְּנוּ לָהֶם תּוֹדָה. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִרְאוּבֵן וְאִשְׁתּוֹ, וְיִשְׁאָלֵם מַה שֶׁתִּרְצוּ, וּרְאוּבֵן לֹא בִּקֵּשׁ דָּבָר, רַק אָמַר כִּי כֵן חוֹבָתוֹ.

וְאַךְ אִשְׁתּוֹ אָמְרָה לוֹ: "דַּע אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כִּי הֵם עֲנִיִּים מְרוּדִים, בְּנַפְשָׁם יָבִיאוּ לַחְמָם, אִם יֵשׁ עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִתֵּן לָהֶם אֵיזֶה גַּן קָטָן לָדוּר בּוֹ וּלְהִתְפַּרְנֵס מִפֵּרוֹתָיו". וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: טוֹב.

וַיִּתֵּן לָהֶם גַּן אֶחָד גָּדוֹל וְנָטוּעַ בְּכָל מִינֵי פֵּרוֹת סָמוּךְ הַרְבֵּה לָעִיר, וְיִכְתֹּב וְיַחְתֹּם לָהֶם שְׁטַר מַתָּנָה, וְעוֹד נָתַן לָהֶם מַתָּנוֹת וִיבָרְכֵם וַיִּשְׁלָחֵם לְשָׁלוֹם.

וְיַעֲקֹב הֶעָשִׁיר, הַמַּכֶּה אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ נִגְזַר עָלָיו, כִּי כָּל נְכָסָיו יִנָּתְנוּ לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ, וְחָתְכוּ אֶת יָדוֹ הַיְּמָנִית אֲשֶׁר הִכָּה בָּהּ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי פָּגַע בּוֹ עֲווֹן קִלְלַת הָרַב וַהֲרָמַת יָדוֹ עָלָיו, וְהַצַּעַר וְהַבּוּז שֶׁהָיָה שׁוֹפֵךְ עַל שְׁכֵנָיו, וּבִפְרָט עַל רְאוּבֵן הַנָּ"ל.

וְאָז רְאוּבֵן הִנְהִיג לִתֵּן פֵּרוֹת בְּחִנָּם לִישִׁיבַת הָרַב וּלְכָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁבָּעִיר, וּלְהָבִיא לָהֶם בִּכּוּרִים בְּמִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמֵאוֹתוֹ הַגַּן נִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר גָּדוֹל וְהֶחֱזִיק יְשִׁיבוֹת, גַּם עָשָׂה טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת עִם יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָתוֹ עִם בֵּית הַמֶּלֶךְ, וּמָה גַּם בְּמוֹת הַמֶּלֶךְ, וּמָלַךְ בְּנוֹ הַנִּזְכָּר תַּחְתָּיו, שֶׁאָהַב אֶת רְאוּבֵן הַנִּזְכָּר כְּנַפְשׁוֹ.

לָמַדְנוּ מִזֶּה שֶׁהָאִישׁ הֶעָשִׁיר יַעֲקֹב, עַל אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה חֶסֶד בְּמַתְּנוֹת ה' אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, נֶעֱנַשׁ עֹנֶשׁ אַיּוֹם. וְהָאִישׁ הָרָשׁ, רְאוּבֵן מִשְׁעָלִי, שֶׁכִּבֵּד אֶת ה' אַף בִּמְעַט פֵּרוֹת, בִּתְמִימוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם, זָכָה לְפֵרוֹת מִצְווֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא, אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה…

וְעַל זֶה אָמַר הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא: "תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלּוֹ", כִּי הַכֹּל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וּבְכֵן, עֲשֵׂה חֶסֶד בַּמֶּה שֶׁחֲנָנְךָ בְּגוּפְךָ, בְּמָמוֹנְךָ, כִּי "אַתָּה", דְּהַיְנוּ – גּוּפְךָ, וְ"שֶׁלְּךָ" דְּהַיְנוּ מָמוֹנְךָ, שֶׁלּוֹ הֵם. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ", דְּהַיְנוּ כְּמוֹ הַלּוֹקֵחַ מִיַּד חֲבֵרוֹ זָהָב, וְנוֹתֵן לוֹ לְיָדוֹ הָאַחַת, כִּי הַכֹּל שֶׁלּוֹ.

(מתוך: פורטל אלעד, "החכם השלם: מתורתו של רבי יוסף משאש: פרקי הגות, מחשבה, הלכה וציונות", אשקלון, תשפ"ב, עמ' 292)

ספרים, מאמרים ועוד באותו נושא או מחבר:

נועם כהן

חוקר ומרצה אודות הציונות הספרדית-מזרחית ומורשת יהדות צפון אפריקה, נין לר' יוסף משאש.

כי למחייה שלחני אלוהים לפניכם

הרב יעקב מאיר אלקובי

רב, דיין ומחבר ספרים.

מבנה שירתו של רבי דוד בוזגלו

אליהו כהן סקלי

סטודנט, חוקר הגות ומסורת של קהילות הספרדים

הימנעות מבשר ויין בתשעת הימים בקרב יהודי מרוקו